An American Tourist In Jerusalem
Question: My friend, who lives here, is making a bar mitzvah for his son on the Shabbos following Shavuos, which is the second day of Yom Tov for bnei chutz la'aretz. My friend's brother lives in the U.S. and will be at the bar mitzvah. Is there any problem with giving him an aliyoh on Shabbos? As a ben chutz la'aretz his responsibility seems to be to hear the reading for the second day of Shavuos. Can he "represent" the tzibbur of bnei Eretz Yisroel for the Shabbos leining?
Answer:
The Shaarei Teshuva raises a similar question: Can a ben Eretz Yisroel be called up to the Torah for an aliyoh on the second day of Yom Tov? Based on the sources offered in the Shaarei Teshuva, the ben Eretz Yisroel in chutz la'aretz should not receive an aliyoh.[1] However, the opposite case you presented is significantly different and the ben chutz laaretz may receive an aliyoh on Shabbos parshas Naso even though it is his second day of Yom Tov.
A ben Eretz Yisroel temporarily residing in chutz la'aretz must refrain from doing any melochoh on the second day of Yom Tov, even in the privacy of his home.[2] However, this is only for the sake of communal peace. Technically, it is truly a weekday for the ben Eretz Yisroel. He must don tefillin when appropriate and say havdoloh. He cannot make any berachos associated with the second day of Yom Tov such as al achilas matzo or maror. Should he be called for an aliyoh to the Torah on the second day of Yom Tov and find it nearly impossible to avoid the aliyoh, he may make the berachos on the Torah. Since those berachos were established in honor of the entire minyon, he can make the berochoh on behalf of the tzibbur.[3] Nevertheless, since it is really a weekday for the ben Eretz Yisroel, he should not be called up on that day.[4]
Rav Shlomo Zalman Auerbach drew a distinction between that case and the case of a ben chutz la'aretz in Eretz Yisroel. A ben chutz la'aretz does have to keep two days of Yom Tov whether in chutz laaretz or in Eretz Yisroel; however, that requirement was due to uncertainty as to which of the two days was really Yom Tov. Thus the takonoh mandates conducting oneself as if in doubt.[5] Therefore, the ben chutz la'aretz may be called to the Torah and make a berochoh on a leining different from the one that is most appropriate for him. The kerioh of parshas Naso is also somewhat appropriate for him since Yom Tov may have been only the first day.
Since Naso is to some degree appropriate for the ben chutz la'aretz, he can join in that kerioh as a full member. Whenever a kerioh is even slightly appropriate for a person, he can be one of the ten members forming such a minyon and can receive an aliyoh at such a minyon.[6]
Furthermore, the Chacham Zvi ruled that every ben chutz la'aretz arriving in Eretz Yisroel automatically becomes a ben Eretz Yisroel and needs only keep one day of Yom Tov in Eretz Yisroel. Although many contemporary poskim do not accept his position, the ruling has made an impact and is taken into account with regard to related questions. Rav Auerbach's ruling that a gabbai may call a ben chutz la'aretz up for an aliyoh on parshas Naso even if it is also the second day of Yom Tov for him is due to the aggregation of all the factors mentioned above.[7]
BookID: 1 Chapter: 496
[1] שערי תשובה סימן תצ''ו סק''ה.
לכתחילה לא יעלה בן א''י לתורה בחו''ל ביו''ט שני. לא מיבעיא אם אין חיוב קריאה כלל לבן א''י כגון בשמחת תורה בחו''ל שאינו שבת שני או חמישי או אחרון של פסח ויו''ט שני של שבועות כה''ג, אלא אפילו יש חיוב אחר של קריאה לבן א''י כגון חוה''מ או שהוא שני או חמישי בשבת מ''מ לכתחילה לא יעלה. וה''ה אם נפל יו''ט שני בשבת וקוראים הצבור קריאה של יו''ט, לא יעלה הבן א''י לתורה אף לששי או שביעי כיון שאין הצבור קוראים קריאה המתאימה להבן א''י.
אולם אם אינו יכול להשתמט ויהיה מילי דפרהסיא יכול לעלות ולברך כיון דאין כאן ברכה לבטלה שעיקר הקריאה והברכות נתקנו לכבוד הצבור ואינו מברך לעצמו אלא לציבור. ועוד נראה דאפשר לצרף סברת האג''מ (יו''ד ח''ג סימן צ''ו סק''ח) דאם מנהג הציבור לברך איזה ברכה אע''פ שלדעתו הוי ברכה לבטלה חייב לברך, כגון מי שאינו מברך ברכת יראו עינינו במעריב, ואין ברכה זו נזכרה בגמרא כלל, ובכל לילה מתפלל באופן שלא ירגישו האחרים הנהגתו, מ''מ אם מזדמן שהוא שליח צבור צריך הוא לברכו, וה''ר מרשב''ם בערבי פסחים ק''ו, וא''כ י''ל דה''ה בן א''י בחו''ל ונקרא לעלות לתורה דיכול לברך כמנהגם.
[2] מקור הדין מחולין דף ק''י דמשבא לתחום של ישוב יהודים נותנים עליו חומרי המקום שהלך לשם. ואסור לעשות מלאכות שהם מה''ת ואיסורי דרבנן אפילו בצנעא בחדרי חדרים.
והרבה שואלים האם כך הדין אף אם יהודי המקום אינם שומרי תורה ומצוות וכבר השיב ע''ז הגרש''ז זצ''ל דאין לחלק בגזירת חז''ל וכ''ד הגרי''ש אלישיב שליט''א. ואע''פ שהטעם הוא שלא ישנה מפני המחלוקת וכשאינם שומרי תורה לא יבואו למחלוקת מ''מ אין נותנין דברי חז''ל לשיעורים ולהתיר מלאכה לבן א''י הנמצא במקום של אנשי שלום שלא יבואו לידי מחלוקת.
בכלל האיסור הוא כל דבר שאסור לבן חו''ל, כגון טלטול מוקצה ואמירה לנכרי (הגרש''ז ויבל''ח הגרי''ש). אמנם נסתפק בעל האג''מ (או''ח ח''ד סימן ק''ד) אי מותר לבן א''י השוהה בחו''ל להדליק אור חשמל ביו''ט שני בביתו דאפשר דלא החמירו באיסור מוליד דרבנן ועוד דלעולם לא יתפרסם הדבר דהאידנא יתלו בשעון שבת.
והנה הרבה מקילים בזה וישראלים עושים מלאכה עכ''פ בצנעא וכ''כ הט''ז סימן תצ''ו סק''ב בשם המהרש''ל (וע''ע ביחוה דעת ח''ג סימן ל''ה בהגה א'), מ''מ הכריע המ''ב תצ''ו סק''ט ע''פ המג''א לחומרא וכ''פ העה''ש וגר''ז, ואג''מ או''ח ח''ג סימן ע''ב והגרש''ז והגרי''ש. וע''ע בבעה''מ ובמלחמות ר''פ מקום שנהגו שנקטו בלשונם בצנעא ובחדרי חדרים אסור.
[3] עיין פמ''ג א''א רס''י קל''א.
[4] יד אפרים כלל ח' סעיף צ''ז ושו''ת הלכות קטנות סימן ד'.
[5] דוגמא לכך מצאנו בסימן תקכ''ז סכ''ב בענין עירוב תבשילין, דכשחל יו''ט ביום חמישי בשבת ויו''ט שני הוא בששי צריך לעשות עירוב תבשילין ערב יו''ט כדי שיוכל לבשל ולאפות מששי לשבת. אמנם אם שכח לערב מערב יו''ט יכול לערב ביו''ט ראשון על תנאי. אם היום קדוש א''צ לערב ואם היום חול בעירוב זה יהא שרא לן לאפויי ולבשולי וכו'. הרי דדנין תקנת ב' ימים טובים של גלויות כספק ושפיר יכול להתנות, ועל דרך זו י''ל דבני חו''ל שייכים לקריאת פרשת השבוע מספק.
ועוד, ביצה שנולדה בראשון מותרת בשני כמבואר בסימן תקי''ג ס''ה דממנ''פ אם יום ראשון הוא קודש השני הוא חול ואם השני קודש הראשון היה חול. משא''כ בב' ימים של ר''ה דאז לא מהני תנאי לעירוב תבשילין וביצה שנולדה בראשון אסורה בשני דהוי כיומא אריכתא וחדא קדושתא היא, עיין או''ח ר''ס ת''ר.
[6] וכעי''ז פסק הגאון הרב פראנק בהר צבי או''ח ח''א סימן ע' שאסרו חג של שבועות תרפ''ח היה בשבת והאדמו''ר מקארלין שאל אותו האם יכול לקרוא קה''ת של יו''ט שני ולא היה לו אלא שמונה אנשים שהיו בני חו''ל ורצה לצרף שנים מתושבי עיה''ק, והשיב דיכול לצרפם כיון דגם בני ירושלים בני חיובא בקריאה נינהו אלא שהם קוראים פרשת השבוע אבל באמת ידי חובת הקריאה של שבת המה יוצאים בם בפרשת החג, שהרי במערבא הוי מסיימי לתלת שנין.
ודוגמא לזה מקריאת התורה בפרשת ויחל בתענית צבור שלדעת הפמ''ג (סימן תקס''ו מ''ז סק''ז) צריך שיהיו דוקא עשרה מתענים בביהכ''נ, ומ''מ כשחל התענית בשני או חמישי שבשחרית אם יש ששה מתענים בביהכ''נ אפשר לצרף עוד ד' שלא התענו, דאע''ג שדוחין פרשת השבוע מ''מ לית כאן ברכה לבטלה דתקנת עזרא לקרוא בב' וה'.
וכ''כ באליהו רבה (תקס''ו סעיף ג וד') וז''ל ולענין ויחל אם הוא ביום ב' וה' בשחרית די אם יש בב''ה ששה שמתענין שאין שום הוספת ברכה רק שדוחין פרשת השבוע אבל במנחה או בשאר ימי השבוע צריכים דוקא עשרה עכ''ד. וממילא אחר שנקטינן דשייך קה''ת של נשא לבני חו'''ל מחמת הספיקא דיומא, א''כ שפיר אפשר לצרפם למנין עשרה וממילא להעלותם לעליה לתורה.
[7] ולדעתו אין נפק''מ אם הבן חו''ל לא התפלל עם מנין של בני חו''ל כלל באותו יום או שהוא התפלל עם בני חו''ל וכבר שמע קה''ת של יו''ט שני או אפילו עלה לתורה לקריאת יו''ט שני, בכל גוונא רשאים להעלותו לתורה ויכול לברך.